זהו הנרטיב שנוצר מתוך הזיכרון לדוגמה.

סוף שבוע בהרים

קיץ, לפני כמה שנים

✎ זוהי טיוטה ראשונית שנארגה באמצעות בינה מלאכותית מתוך התרומות של כולם. אפשר לשפר אותה, פסקה אחר פסקה.

זה היה לפני כמה קייצים — השנה והחודש כבר התעמעמו, אבל סוף השבוע עצמו חוזר אליי בחלקי זיכרונות. לא הייתה תוכנית, רק מפת נייר, תיק שנזרק לתא המטען ותחושה עמומה שאני נוסע לכיוון ההרים.

הבוקר התחיל בדיינר קטן, במקום שלא הכרתי. המנה הייתה נדיבה — ערימה גבוהה של פנקייקים שכיסתה כמעט את כל הצלחת — והמלצרית המשיכה לקרוא לי "מותק". נדמה לי שגם שתיתי קפה, אבל אני לא בטוח.

ערימת פנקייקים גדולה בדיינר

מתישהו באמצע אחר הצהריים הופיעה נקודת ההתחלה של מסלול. החניון היה כמעט ריק, נעלי ההליכה כבר היו בתא המטען, והתוכנית רק לחלוף על פני המקום התפוגגה. להר לא היה שם שזיהיתי.

תחילת שביל ההליכה בהר

הטיפוס נמשך שעתיים, ואולי שלוש — הפרט הזה כבר היטשטש עם הזמן. מה שנשאר חד יותר הוא השקט הממושך בפסגה, מן דממה כזאת שפשוט לא קיימת בעיר.

הנוף מפסגת ההר

הנסיעה חזרה הסתיימה בפיצרייה בעיירה קטנה, שבה הבצק היה שונה מכל מה שטעמתי קודם — בלי גבינה, ועם תוספות שלא ממש הצלחתי לזהות. מוזר מספיק כדי להיזכר בו. אולי זה באמת היה טעים. ואולי פשוט הייתי רעב אחרי הטיול.

פיצה בצורה יוצאת דופן

נוצר על ידי immemoris מהתרומות והתמונות שנבחרו