סוף שבוע בהרים

אני לא זוכר בדיוק מתי זה היה — לפני כמה שנים, אולי ארבע? יצאתי לסוף שבוע בלי שום תוכנית, רק עם מפת נייר ותיק בתא המטען. היום כל הסיפור חוזר אליי רק בחלקים.

אני

אני

אכלתי ארוחת ערב באיזו עיירה קטנה בדרך חזרה — בפיצרייה עם הבצק הכי מוזר שאי פעם טעמתי, בלי גבינה ועם תוספות שלא ממש הצלחתי לזהות. נדמה לי שזה היה טעים... או שפשוט הייתי רעב אחרי ההליכה.

אני

מתישהו באמצע אחר הצהריים הגעתי לתחילת מסלול הליכה. התכוונתי רק לחלוף על פניו, אבל החניון היה כמעט ריק ונעלי ההליכה היו בתא המטען, אז עצרתי. להר לא היה שם שזיהיתי.

אני

הבוקר התחיל באיזה דיינר שמעולם לא הייתי בו. המנה הייתה ענקית — ערימה גבוהה של פנקייקים שכיסתה כמעט את כל הצלחת. המלצרית כל הזמן קראה לי "מותק". נדמה לי שגם שתיתי קפה, אבל אני לא בטוח.

אני

נדמה לי שהטיפוס נמשך בערך שעתיים. ואולי בעצם שלוש. אני זוכר שישבתי בפסגה זמן רב לפני שהתחלתי לרדת. היה שם שקט מסוג שלא פוגשים בעיר.